סרן יהונתן נתנאל הי"ד

קורות חייו

סרן יהונתן נתנאל ז"ל, בן 27 מ"פ בחטיבת הצנחנים, נהרג בשוגג מפגיעת פגז של צה"ל באזור אל עטאטרה שבצפון רצועת עזה, במבצע "עופרת יצוקה".
סרן יהונתן נתנאל הותיר אחריו את ציונה אשתו ומעיין בתו בת השלושה חודשים, הורים הורים הרב עמוס נתנאל ומלכי, וארבעה אחים.
הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין הר הרצל בירושלים

 יוני גדל והתחנך בבית של הציונות הדתית לאומית ,הוא גדל בישיבה לצעירים, ומשם הלך לשלוש שנים למכינה בעלי. לאחר מכן התגייס ליחידה מובחרת יחידת מגלן. אחרי שסיים את המסלול ושירת ביחידה כשלוש שנים, החליט שהוא רוצה לצאת לקורס קצינים ואחר מכן היה מ"מ וסמ"פ בגדוד 202.

יוני בישיבת מרכז הרב בירושלים ובעלי. הוא התגייס ליחידת מגלן ולאחר מכן עבר לשרת בגדוד של הצנחנים, מפקדיו ניבאו לו עתיד גדול בצה"ל.

נתנאל נשא לאשה את ציונה, רכזת חברתית בפנימית 'להבה' בקדומים, לאחר נישואיהם התגוררו בקדומים ונולדה להם בתם, מעיין.

סיפור נפילתו

סרן יהונתן נתנאל נהרג אמש (שני) במהלך פעילות ברצועת עזהשל מבצע "עופרת יצוקה", ככל הנראה מירי כוחותינו.

דברים שאמר הבוקר הרב עמוס נתנאל, אביו של יוני: "הוא היה בשבת לפני שבוע וחצי אצלנו בבית, והוא ציפה שעם ישראל יהיה לו מספיק את העוז והגבורה לצאת למבצע, הוא אמר שהצבא יכול ויודע איך לעשות. היה לו מ"פ שעזב – הוא היה מאשקלון. הם נפגשו לפני שיצא לקרב ויוני אמר לו: "עליך נוחתים הקסאמים אנחנו באים לפתור את הבעיה הזו", היה ברור לו שזה מה שצריך לעשות, ואנחנו מבינים שבזה הוא עסק, ושמחים שזו היתה השליחות, ומקווים שהצבא ימשיך באותו קו של גבורה של עוז מתוך ביטחון שזה מה שצריך לעשות. רק רוצים לחזק את הידיים של הצבא שימשיך במה שהוא התחיל – זאת הבקשה שלנו וזו גם הבקשה של יוני שזה מה שייעשה".

"הוא לא יכול היה לדבר איתנו. אבל אני זוכר שזה היה בשבת, הזעיקו אותו לפני שבוע וחצי, לקראת סוף השבוע האחרון הוא דיבר איתנו שהכל בסדר, ולפני 24 שעות הוא שלח SMS לאשתו שהכל בסדר ואין מה לדאוג. ידענו שהוא בפנים".

"רק יכול להוסיף שבאמת הצבא היה בראש מעייניו, הוא האמין במה שהוא עושה והיה מצטיין חטיבת הצנחנים לפני שנה וחצי, קיבל הצטיינות חטיבתית".

"עוד כמה מילים על יוני – מבחינת קווי אישיות שלו הוא היה ילד מדהים בתום שלו ביושר שלו ובמוסריות שלו. פגשתי קצינים שליוו אותו לפני שנכנסו וסיפרו לי שהוא הקרין סביבו שמחה ביטחון וגבורה. כולם נסחפו מהעמדה שלו לפני היציאה לקרב. הוא גיבש מסביבו חבורת לוחמים נפלאה, ולכן לא חזר למגלן, חזר לגדודים כי האמין שהעשייה שם הכי חשובה, איש אמת יושר ומוסר", אמר אביו.

"כשהמ"פ שלו ניגש אליו ושאל אותו: אתה לא חושש? הוא ענה לו: אורון לזה אנחנו מחכים כל הזמן. אצלו באמת הדבר שאפיין אותו זה היכולת של השכל שלו לשלוט על כל התהליכים שהוא עבר בכל המצבים".

עמוס נתנאל, אביו של יהונתן, אמר: "הוא היה חדור אמונה גדולה בעם, בארץ ובתורה. מה שאפיין אותו היה היושר". האב הדגיש כי המשפחה רוצה לשדר חוזק – "אנחנו באמצע המערכה ובכי עלול להחליש, אנחנו במקום אחר. צריך לדעת לבכות, בכיתי כשהודיעו ועוד נבכה, אבל להיות חזקים".

"לגבי החשש שיוני נפל מאש ידידותית – חשוב לנו להדגיש מלחמה זו מלחמה, גם מאש של אויב או אש כוחותינו זה חלק מהמערכה, ובכל מקרה הוא נקרא קדוש ומת על קידוש השם. היו פה המח"ט והמ"פ, אמרנו: תמשיכו אנחנו שמחים על הפעילות הזו,- באותה גבורה ובאותו עוז שפעלתם עד עכשיו", אמר.

ציונה, אשתו של יהונתן, סיפרה: "ביום חמישי פגשתי אותו במשמרת הנגב, שאלתי את יוני אם זו הפגישה האחרונה שלנו, הוא רקד, שמח.

אמרתי לו – תהיה רציני. הוא אמר – יהיה בסדר. שאלתי אותו אם הוא פוחד, הוא אמר לי – 'לא ייקרה לי שום דבר'. יוני הלך שלם עם כל הגוף החזק שלו והלב הגדול שלו, הכל בצורה שלמה. הוא הכתר שלי, הוא השאיר לי את מעיין". כ-12 שעות לפני שנפל שלח יוני לאשתו הודעת sms שבה כתב: "הכל בסדר, אין לך מה לדאוג".

אביו של יהונתן, הרב עמוס נתנאל, אמר: הוא קדוש ונהרג על קידוש השם. תמשיכו ותעשו את מה שאתם צריכים לעשות, להמשיך באותה גבורה ועוז. היה בו יושר ומוסר בכל מקום שאליו הגיע. מבחינה צבאית הוא היה קצין מצטיין, היה חדור באמונה בה' ובצדקת הדרך".

על קבלת הבשורה המרה, סיפר האב: "אתמול בלילה הלכתי לישון עם תחושה שזה יכול לקרות. קצת לפני 5:00 לפנות בוקר הגיעו קצינים לבית, אני ישבתי אז ולמדתי".

סרן יהונתן יובא למנוחות בשעה 19:00 בהר הרצל בירושלים. הוא הותיר אחריו הורים, אישה, תינוקת בת שלושה חודשים ושלושה אחים.