יובל ברק ז"ל

בנם של שני ועזרא. נולד ביום כ"ב באדר ב' תשס"ג (26.3.2003) ביישוב קדומים שבשומרון. אח להראל, רננה, אורי ונטע.

יובל – יובלי בפי אוהביו – גדל בבית ערכי שבו התחנך ליראת שמיים, אהבת התורה והמידות ודרך ארץ. את חינוכו היסודי קיבל בבית הספר התורני "נחשון בנים" שבקדומים ואת לימודיו התיכוניים עשה בישיבת "בני עקיבא השומרון" שבקרני שומרון. "חומד של ילד," כך תיארו אותו מכריו, ומוריו סיפרו שהיה אהוב על כולם, אהב לעזור וידע לתת הרגשה ייחודית לכל אדם. מגיל צעיר גילה כישורים טכנולוגיים, חקר את צפונות המחשב, ומשעה שלמד לתכנת, הרבה לעסוק בכך.

המוזיקה היוותה נדבך משמעותי בחייו וכר פורה ליצירה. יובל, נער רגיש מאין כמוהו, ניגן בגיטרה וכתב שירים. בנעוריו השתתף בפרויקט "מְקוֹרוֹק" – מיזם ארצי פורץ דרך המשלב לימוד מקורות באופן חווייתי עם יצירה מוזיקלית מקורית. הפרויקט העצים את עיסוקו במוזיקה, העניק לו כלים משמעותיים לכתיבה וסייע לו לתרגם את המתחולל ברובדי הנפש העמוקים והנסתרים ביותר למילים ולצלילים.

חבריו של יובל ידעו כי אפשר לדבר איתו על הכול, גם על הנושאים הרגישים והכואבים ביותר, וליהנות מאוזן קשבת וממרחב בטוח ומכיל. יובל ידע להתחבר לכל אחד ולהתאים עצמו אליו, ובכולם הצליח לגעת בחיוכו הרך והמיטיב, שבא מהלב. "תמשיך הלאה עד שהכאב יהפוך לחיוך" כתב פעם, "הזמן לא מרפא את הכאב, הזמן רק מחליף זיכרונות."

בצד רגישותו, היו ביובל גם צדדים קלילים יותר, של צחוק ושל כיף, של חוש הומור שנון ומפותח, של יכולת לאלתר שירים עם חברים, ושל ארגון מפגשים ויציאות לבילוי.

עם גיוסו לצה"ל, ב-31 במארס 2022, הוצב בחיל משאבי האנוש ושירת בחטיבה המרחבית אפרים. היה אהוב על החיילים והמפקדים בבסיס, אכפתי ומלא דאגה כלפי הסובבים אותו, וכל מי שנתקל בקושי הגיע אליו וקיבל פתרון. מפקדיו העידו כי היה מעמודי התווך של אגף משאבי האנוש בחטיבה ומילא כל משימה שהוטלה עליו בחריצות, מתוך רצון לתרום את חלקו. "יובל," כתבו, "היה דמות מלכדת ומאחדת בזכות קסמו האישי, הרוח הטובה והאור שקרן ממנו. הוא ניחן בענווה, ביושרה וברגישות, תמיד חתר לצדק ולקירוב לבבות, חבר מסור למשרתי החטיבה ואהוב על מפקדיו וחייליו."