מועצה אזורית קדומים - עמוד הבית

הרשמה
לימודים
תשלומים
סרטונים

שאל את הפסיכולוג

בס"ד

 

 

בעקבות הפיגוע הנורא באיתמר, היו מספר פניות של הורים לילדי גנים ובתי הספר, בשאלות כיצד לשוחח עם הילדים, ומה ואיך נכון לומר. השאלות הקשות עולות אצל כולנו, וחשוב שנכיר את העקרונות המרכזיים להתמודדות. לשם כך, אנו מביאים בפניכם תדריך מקוצר להורים 

 

כיצד נשוחח עם ילדנו לאחר אסון או ארוע טרור 

 

חשיפה לארועי אסון וטרור, עשויה להוביל לרגשות עזים, פחדים ומתח, ופגיעה בתחושת הביטחון האישי. 

כמונו, גם ילדנו חשופים למצב ומושפעים ממנו. גם לנו, המבוגרים ההורים קשה מול האסון, אך תפקידנו הוא יחד עם ההתמודדות עם רגשותינו, להיות פנויים להבין את רגשותיהם של ילדינו, להכיל את התנהגותם השונה מהרגיל ולספק להם הרגשת בטחון. 

הורים  רבים חוששים לתת אינפורמציה לילדיהם מתוך דאגה שמא יגבירו את פחדיהם. אולם, מאחר והילדים חשופים ממילא לאינפורמציה, יש חשיבות למתן מידע דווקא על ידי ההורים שהם הדמויות שמקנות בטחון לילד. עם זאת, במציאות בה התקשורת חושפת אותנו ואת הילדים לתמונות מזעזעות שעלולות לפגוע בילדים, עלינו לסנן את רמת המידע שאליה ייחשפו הילדים. אין לחשוף את הילדים למידע שאינו מתאים לגילם מפני החשש שישמעו זאת בחוץ, אך חשוב לאפשר לילדים את היכולת לשאול אותנו שאלות כרצונם, ולא לדחות את שאלותיהם ורגשותיהם. בדרך זו יוכלו לחזור ולברר עמנו מידע שאליו נחשפו בכדי לעבד אותו איתנו. 

קיומה של שיחה כזו נכון בעיקר בגילאי בית ספר, בעוד שבגילאים הנמוכים יותר יש לתת תשומת לב מיוחדת ולשים לב האם הילד נחשף למידע, האם הוא עסוק בו והאם יש לילד צורך בכך.   

לפני קיום השיחה, שים לב האם אתה כמבוגר מסוגל לשלוט ברגשותיך, ולנהל את השיחה מתוך תחושת חוסן ומתוך כנות. באם אתה נסער או חרד באופן קיצוני שמפריע לך לשלוט ברגשותיך , מומלץ לשוחח על כך עם מישהו קרוב, בן משפחה או ידיד. ניתן גם לפנות לגורם מקצועי, חשוב לנהל את השיחה כאשר אתה חש יציבות רגשית 

 

קיום השיחה: 

בתחילה מומלץ לשאול את הילד מה הוא שמע ומה הוא יודע. בשלב זה חשוב מאוד להקשיב היטב לילד, ולהסביר לו פרטים שאינם ברורים לו או שאינם נכונים. תפקיד ההורה הוא לברר מה מטריד את הילד לפני שהוא מספק מידע, ובהתאם לכך להסביר בקצרה את ההתרחשויות שהיו. יש להמנע מתאורים דרמטיים מיותרים. 

בשלב הבא יש לשאול את הילד לרגשותיו ומחשבותיו בעקבות האסון, ולתת התיחסות אמפתית ו"מנרמלת" לכל מה שעולה. בזמנים כאלו עולות תחושות לחץ, חרדה, פחד, עצב, כעס, אשמה, בלבול, זעם ועוד. מחשבות  אופייניות אצל ילדים הן דאגה שאולי זה יכול לקרות להם או להוריהם. 

[לעיתים נראה התנהגות אופיינית של נסיגה רגשית שמתבטאת ברצון 'להידבק' להורים ביום או בלילה, ב'התבכיינות', חוסר שקט, או בחלומות והרטבה בלילה וכד' . אין לפתח מאבקים סביב התנהגויות אלו, אלא לספק את הצורך בקרבה, בבטחון ובהרגעה. כל התחושות, המחשבות וההתנהגויות הללו הן נורמליות למצב הלא נורמלי שנוצר, והן יחלפו מעצמם בתוך זמן קצר (מצד שני, גם לא להרגיש כלום זה בסדר!)]. 

 

לסיום השיחה הקצרה רצוי להציע לילד לחשוב יחד מה יכול לעזור לו – ולנו – בזמן כזה: אולי תפילה, אולי חיבוק, אולי עשיה כלשהי לטובת הנפגעים, אולי כתיבה או ציור לביטוי רגשי, אולי חבירה לקבוצת הגיל, פעילות פיזית – כל משאב קיים הינו אפשרי ורצוי. 

·      חשוב מאוד שלא לחסום ולדחות את רגשותיהם של הילדים, (אתה לא צריך לפחד) אלא לשמוע אותם, לחזור ולשקף (אני שומע שאתה מפחד) ולהראות הבנה ופתיחות לרגשות שונים. אנו יכולים להעניק לילד את התחושה שאינו לבד גם אם אין באפשרותנו למנוע את הפחד. 

·      ילדים רבים מביעים חששות לבטחונם האישי ובטחון הוריהם, וחשוב לאפשר את הבעת הרגשות גם אם אין ביכולתנו להבטיח מענה לכל השאלות. ניתן לומר שאיננו יודעים את התשובות לכל השאלות, אך מאידך  

 

 

·      חשוב ליידע את הילדים מהם אמצעי הבטחון שעליהם נסמכת תחושת הבטחון שלנו: גורמים מקצועיים שניתן לסמוך עליהם (צה"ל, רבש"צ, גדר)) הערכות משפחתית ואישית, אמונה ותפילות. 

·      יש להבדיל בין חרדות לפחדים. חרדות הן תגובות כלליות של לחץ ופחד, ללא גורם ברור ומסוים. לעומת זאת פחדים הם תגובות ממוקדות יותר ובעלות סיבה קונקרטית, שניתן לטפל בה ולהקל על הפחד. במידה והילד מתעניין בכך, ניתן לשתף אותו בבנית תכנית משפחתית למצבי חירום (לדוגמה: מה נעשה אם יקרה כך וכך, מקום התכנסות בבית, טלפון חירום, נעילת הדלת). העשייה הקשורה למצב הופכת את הילד לבעל תפקיד ובכך מחזקת אותו ומסייעת לו בהתמודדות. 

·      שמירה על שגרת החיים בבית. שגרת החיים מונעת מהילדים בלבול וחרדה ומחזירה להם את הבטחון בעצמם ובסביבתם. לפיכך חשוב להמשיך לשמור על הכללים הנהוגים בבית ועל סדר היום הרגיל, תוך שימת לב למצב הרגשי של הילדים. 

 

אם מי מכם ההורים, מרגיש צורך להתייעץ עוד בנושא, השירות הפסיכולוגי חינוכי זמין ועומד לרשותכם, ניתן לפנות גם לעו"סים במחלקה לשירותים חברתיים. 

 השירות הפסיכולוגי 09-7922634 המחלקה לשירותים חברתיים 09-7928832 

 

בברכת בשורות טובות ישועות ונחמות 

צוות השרות הפסיכולוגי 

 

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד